Podchaser Logo
Home
קשיבות Mindfulness Podcast

KAN PODCASTS

קשיבות Mindfulness Podcast

A weekly Health, Fitness and Alternative Health podcast
Good podcast? Give it some love!
קשיבות Mindfulness Podcast

KAN PODCASTS

קשיבות Mindfulness Podcast

Episodes
קשיבות Mindfulness Podcast

KAN PODCASTS

קשיבות Mindfulness Podcast

A weekly Health, Fitness and Alternative Health podcast
Good podcast? Give it some love!
Rate Podcast

Episodes of קשיבות Mindfulness Podcast

Mark All
Search Episodes...
לקראת סיום הסדרה ישבנו וחשבנו אילו שאלות יכולות לעלות במהלך ההאזנה. אז ריכזנו את כולן, בחרנו את הגדולות שבהן, והשבנו עליהן בהרחבה. עד לפעם הבאה מגיש: רז חסון, מגישה אורחת: סמדר יהודה גזית, פסיכולוגית קלינית המשלבת מיינדפולנס במרחב הטיפולי, קרדי
הקושי ביישום טכניקת המיינדפולנס ביומיום נעוץ בדרך כלל במגבלת ההכלה של הרגע הזה. וילדים – במהותם הבסיסית – נולדים עם אפס יכולת להכיל את כל מה שלא מתבצע במיידי. אז איך מפתחים את היכולת הזו, ועד כמה אפשר להרחיב אותה? התשובה עשויה להפתיע אתכם מגיש:
מיינדפולנס היא באמת אחלה, אבל איך נוכל להיות בטוחים שהיא תועיל גם לילדינו? זו שאלה נהדרת שמעלה שאלה נוספת כמו – איך מתנהגים ילדים שגדלים בסביבה מיינדפולית וכיצד הם מתנהלים בעולם בשונה מילדים אחרים? התשובות בפרק הזה מגלות שהתוצאות נעימות יותר לכ
'נאה דורש – נאה מקיים'. המשוואה הזו לא פוגשת את כל ההורים, שבחלקם ניכסו לעצמם פריבילגיות התנהגותיות המותרות להם - ולהם בלבד. אבל במיינדפולנס אין קיצורי דרך ואין מעקפים. מי שרוצים לגדל ילד מיינדפול, יידרשו להיות מיינדפול בעצמם.מגיש: רז חסון, מגי
מחקרים הוכיחו שהיכולת לאמפתיה ואפילו לאלטרואיזם הן יכולות מולדות. ולראייה, ילדים צעירים יעדיפו לרוב לצפות בדינמיקה של שיתוף פעולה ועזרה הדדית מאשר באחת שכוללת מאבקי כוח. כאן כמובן יש משקל גם להשפעת הדינמיקה שאנחנו יוצרים בחיינו, בהפעלת נוירוני-
גמישות פסיכולוגית היא תכונה ששווה לפתח אל מול מצבי שינוי וחוסר ודאות, שבהם השליטה שלנו מוגבלת או פשוט לא קיימת. חכמת האיזון מסייעת לנו למפות ולזהות את המקומות שבהם יש לנו שליטה, ולחילופין את המקומות שבהם אין לנו שליטה או שמידת השליטה שלנו משתנה
התמודדות עם הפחד עוברת דרך מודעות. לחרדה אמנם יש נטייה לסחוף עד אובדן התמצאות, אך אם נוכל לסייע לילדינו לזהות אותה בזמן, לתת לה שם, צורה וצבע, נעזור להם להפוך את הבלתי מוכר למוכר. מה שכבר הופך כמעט כל דבר לקצת פחות מפחיד. מגיש: רז חסון, מגישה א
אחד הדברים המופלאים בלהיות ילד הוא הדמיון. לקסם הזה יש כמובן שני צדדים, משום שבמקביל לגיבורי-העל ולחברים הדמיוניים מתקיימים יצורים מוזרים ומפלצות מפחידות, שבמקרה גם מתגוררות בארון הבגדים. כמבוגרים אנחנו מתקשים להבין את הפחד מהלא קיים, ובמאמצי ה
ילד כעוס הוא מופע די שגרתי במרחב הציבורי והפרטי. כל אחד מאיתנו היה עד לאירוע השתטחות של ילד על רצפת הקניון, ושמח שלא הוא זה שצריך לגרור אותו משם הביתה. הקושי בוויסות הרגשי הוא עניין די שגרתי בילדים, וכשמשהו מכעיס ילד – המשהו הזה ייכעס עד כלות.
כן, תאמינו או לא. גם ילדים יכולים לתרגל מיינדפולנס, כל עוד לא נקרא לזה תרגול מיינדפולנס או בכלל נעלה את המושג בפניהם. אז איך בכלל מנגישים מיינדפולנס לילדים, מאיזה גיל אפשר באמת להתחיל, וכיצד השיטה יכולה לתרום ולהשפיע על חייהם של ילדים (ולא פחות
בתום שלוש עונות של 'קשיבות' ניתן להסכים לכל הפחות על דבר אחד: הלוואי ויכולנו לתרגל יותר. כי עם כל הכבוד למיינדפולנס, הזמנים הם זמנים מודרניים; ארוחת הצהריים לא תכין את עצמה והעבודה לקראת הדד-ליין לא תיעשה מאליה. למי יש זמן? ובכן, התשובה המפתיעה
למרות שאין למושג החשוב הזה תרגום מוצלח בעברית, ה-Well  being שלנו מעסיק אותנו רבות כבני אדם למודי סבל. ההתרשמות השכיחה היא שישנם מי שנולדו עם תודעת Well being ולכן חייהם טובים, ומי שנולדו בלעדיה ולפיכך יידעו בעיקר דאגות ועצב. בפועל, מידת היותנו
בעולם החומרני שבו אנו חיים, קשה שלא לעסוק תדיר בהישגים שלנו: מה עוד אין לי? מה היה פוטנציאל הרווח שלי בנקודה X, ומה כולם מלבדי הרוויחו בזמן הזה? לכאורה, הגיוני. אולי אפילו הכרחי. כי אם לא נחשב הפסדים, איך נזין את שאיפתנו לרווחים? האמת, כצפוי, ה
האופן שבו ילדים מגיבים לעולם משאיר אותנו לפעמים ללא מילים. לעתים אנו תוהים מה מעצב את הרקע האינטואיטיבי שלהם, כאשר התשובה ברוב המקרים היא: אנחנו. ילד הוא נוף הדינמיקה שאליה הוא חשוף, ולכן יש חשיבות אדירה בהקפדה על מודל ראוי מולו. הורה שמתרגל מי
תינוקות רעבים בוכים מאותה הסיבה שהם אינם זקוקים לשעונים: אין להם יכולת לתפוס את מושג הזמן. גם כפעוטות וכילדים צעירים, הקיום מבחינתם הוא בכאן ובעכשיו. מה שחלף אינו רלוונטי, ומה שיבוא אינו מטריד. תשומת הלב מתרכזת רק במה שישנו כרגע, בשנייה הזו ממש
נסו להיזכר בפעם האחרונה שבה משקוף הדלת תקף באכזריות ברוטאלית את זרת כף הרגל שלכם. אם הצלחתם, תוכלו לזהות את השנייה הבודדת הזו שבה אתם מודעים היטב לתקרית ונערכים לרגע שבו נחשול הכאב יגאה וישטוף אתכם. בתוך אותה השנייה ממש נמצאת גם בחירה, בין האפש
האמירה 'השלום מתחיל בתוכי' הפכה כבר מזמן למנטרה ששומעים רק בגני ילדים או בסדנאות לניהול כעסים. שזה די חבל, כי היא מאוד נכונה. הרבה לפני שהאנושות תביא את עצמה למציאות האוטופית של שלום עולמי, יהיה על כל אחד ואחד מאיתנו ללמוד איך להשכין שלום פנימי
שקט. אולי אחד הדברים הראשונים שמחנכים אותנו אליהם מינקות. להיות בשקט. כי ההיפך משקט הוא רעש, ומי לעזאזל רוצה לשמוע רעש כל היום? וכך נקשר לו השקט בחוויה השלילית של כולנו והפך לדבר שאנו חוששים להימצא בו. עד כדי הפיכת המוח שלנו למכונת ייצור של רעש
הוא משמש אותנו בכל יום, בלעדיו לא היינו אנחנו, ועם זאת היה נחמד לו יכולנו להתנתק ממנו לפרקי זמן קצובים. הוא נוטה לגרד, לכאוב, לא תמיד נוח לו, וכל זה קורה בעיקר כשאנחנו רוצים לשבת רגע אחד בשקט ולהתחבר לתודעה שלנו. אבל במיינדפולנס, כמו בחיים עצמם
כושר ההתמודדות שלנו עם משברים, עשוי להיות מושפע במידה רבה מהיערכות מוקדמת לקראתם. ככל שנגיע מוכנים יותר לסיטואציה בעייתית, כך נתקשה פחות לפעול בתוכה ולפתור אותה. בדומה לאופן שבו אנו מתחסנים נגד נגיפים ומחלות, גם את תחלואי המיינד מומלץ ויש ביכול
הגענו לרגע שבו אנו תוהים מה נמצא ברגע שמעבר לו. שמעבר לרגע הזה. הרי אם המיינדפולנס מזמינה אותנו להתמקד רק ברגע הזה, מה יהיה בזה שלאחריו? בסופו של יום כולנו רוצים לדעת עם מה אנחנו נשארים ביד, ואיך ארגז הכלים הקשיבותי שרכשנו יכול לשמש אותו בטווח
גם אחרי כמעט 20 תכניות שבהן למדנו להתחבר לעצמנו, להתבונן, לחוות ולהיות ברגע הזה, אנו מלאים בשאלות; חלקן חדשות, חלקן התעוררו ועלו לאורך הדרך.על חלק מהן רק אתם תדעו להשיב לעצמכם. לכל היתר הקדשנו פרק מיוחד.See omnystudio.com/listener for privacy i
גם החיים נוטים להיתקע. כמו שריטה בתקליט, אנו עשויים למצוא את עצמנו חוזרים שוב ושוב על פזמון מוכר, שכבר שמענו יותר מדי פעמים. בכל פעם אנו משוכנעים שזו הפעם האחרונה, ושסוף סוף נמשיך הלאה. ככל שאנו מתבדים, אנו מבינים שמדובר בלולאה שאיננו מצליחים ל
אין תהום עמוקה מזו שנפערה כתוצאה מאובדן. הכאב לעתים כה עצום, עד כי נדמה שרק אם נרוץ אל תוך הלהבה הבוערת ונשרף בתוכה נוכל להכיל אותו ולחוות אותו עד כלות. אבל הלהבה תמשיך לבעור, ואנחנו נסעד את הכאב, נשהה בתוכו ונכיר בו. כי רק כך נוכל להמשיך ולצמו
גישתו של הבודהה להימנעות מסבל, נתקלת בקושי מודרני שנדמה ורק הולך ומתבסס עם השנים: המרדף אחר השלמות. רובנו שואפים לדיוק ולהישגים, אך כשהמגמה הזו הופכת לאובססיה – אין ספק שזוהי תחילתה של התייסרות נוראה. במקום שבו הפרפקציונזם תופס את עיקר הפוקוס ש
Rate

Join Podchaser to...

  • Rate podcasts and episodes
  • Follow podcasts and creators
  • Create podcast and episode lists
  • & much more

Unlock more with Podchaser Pro

  • Audience Insights
  • Contact Information
  • Demographics
  • Charts
  • Sponsor History
  • and More!
Pro Features